נחמיה מבקש מה' שלא יסלח לאויבים שניסו להפריע למלאכת בניין חומת ירושלים. הוא מתפלל וְאַל תְּכַס, כלומר אל תכסה, עַל עֲוֺנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תִּמָּחֶה, שלא תימחק, כדי שחטאיהם יישארו גלויים וה' יזכור להעניש אותם כראוי בבוא העת. הסיבה לבקשה חמורה זו היא כִּי הִכְעִיסוּ לְנֶגֶד הַבּוֹנִים, שכן האויבים עמדו ממש לנוכח בוני החומה, לעגו להם והפגינו כעס. מטרתם במעשים אלו הייתה להחליש את רוחם של הבונים, בתקווה שירפו את ידיהם ויפסיקו את מלאכת הבנייה.
נחמיה, פרק ג׳, פסוק ל״ז
וְאַל־תְּכַס֙ עַל־עֲוֺנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־תִּמָּחֶ֑ה כִּ֥י הִכְעִ֖יסוּ לְנֶ֥גֶד הַבּוֹנִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.