קרה לכם פעם שראיתם מישהו עושה מעשה לא טוב, ובמקום לעצור הוא מנסה לשכנע את כולם להצטרף אליו? זה בדיוק מה שקרה במדבר. אחרי שמשה התפלל וביקש סליחה על חטא המרגלים, ה' מסכים לסלוח לעם ישראל ולא להעניש אותם מיד, אבל הוא מותח קו ברור בין רוב העם שרק נגרר אחרי השמועות, לבין המנהיגים שהתחילו את הכול.
ה' שואל עַד מָתַי, כדי להראות שהסבלנות שלו פקעה. המרגלים לא הסתפקו רק בדיבורים רעים על ארץ ישראל בהתחלה, אלא המשיכו כל הזמן להפחיד את העם ולנסות לשנות את התוכנית להיכנס לארץ. ה' קורא להם לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת. הכוונה כאן היא לקבוצה של עשרה אנשים, עשרת המרגלים שהוציאו שם רע על הארץ, בלי יהושע וכלב. ה' אומר שהם מַלִּינִים, וזה אומר שהם לא רק התלוננו בעצמם, אלא הם אלו שגרמו באופן פעיל לכל שאר העם להתלונן ולחטוא.
בסוף ה' אומר אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... שָׁמָעְתִּי. הוא שמע את כל הכעס והתלונות, ולכן, למרות שהוא מאריך אף וסולח לעם, עשרת המרגלים שהסיתו והחטיאו את כולם לא יקבלו סליחה, אלא ייענשו מיד על המעשים שלהם.