במדבר, פרק י״ד, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שעמדתם מול משימה שנראתה לכם ממש קשה או מפחידה, והרגשתם שאתם פשוט לא מסוגלים לעשות אותה? בני ישראל עמדו להיכנס לארץ ישראל ופחדו מאוד מהאנשים החזקים שגרו בה. אבל הפחד הזה נחשב לבעיה, כי כשאומרים להם אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ ומיד אחר כך וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ, הכוונה היא שלפחד מהאויב זה קצת כמו לא לסמוך על ה'. אם אנחנו באמת מאמינים שה' הבטיח לעזור לנו, אין לנו שום סיבה לפחד. כדי להרגיע אותם, נאמר על האויבים כִּי לַחְמֵנוּ הֵם. למה דווקא לחם? תחשבו על פרוסת לחם שאתם אוכלים. האם הלחם מנסה להילחם בכם חזרה? כמובן שלא. ככה בדיוק יהיה הניצחון עליהם פשוט וקל, והם אפילו לא יצליחו להתנגד. בנוסף, נאמר עליהם סָר צִלָּם. צל הוא משהו ששומר עלינו, כמו מחסה שנותן ביטחון. כשאומרים שהצל שלהם סר, הכוונה היא שכל ההגנה שהייתה להם נעלמה והם נשארו חשופים לגמרי. ולבסוף, מגיעה ההבטחה הכי משמחת: וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם. בזמן שהאויב נשאר בלי שום הגנה, ה' נמצא איתנו ושומר עלינו, ולכן באמת שאין ממה לחשוש.