יצא לכם פעם לראות מישהו שמצליח לשכנע המון אנשים שהוא צודק, למרות שהוא טועה לגמרי? זה בדיוק מה שקרה כאן. המילים וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח מספרות לנו שהקהל הגדול לא הגיע לשם מעצמו. קורח הוא זה שיזם את האסיפה. במהלך כל הלילה הוא הסתובב במחנה, דיבר יפה, וניסה לשכנע את כולם שהוא דואג רק לטובתם ולא לעצמו. הוא היה כל כך בטוח שהוא עומד לנצח, שהוא רצה שכולם יבואו לראות את משה מפסיד.
כשהתורה כותבת שהוא אסף אֶת כָּל הָעֵדָה, הכוונה היא שהמון אנשים מהעם באמת הקשיבו לו ופיתחו סקרנות. הם הגיעו לפתח אוהל מועד כדי לראות איך המאבק הזה יסתיים.
ואז, פתאום, קורה דבר מדהים: וַיֵּרָא כְבוֹד ה'. אנחנו יודעים שבני אדם לא יכולים לראות את ה' באמת, אז הכוונה היא שה' הופיע בתוך עמוד ענן מיוחד. ההופעה הזו נועדה להפחיד את מי שזלזל במשה, ולהוכיח לכולם שה' הוא השופט האמיתי שבוחר מי ישרת אותו. אבל הדבר העצוב ביותר הוא שאפילו אחרי שהם ראו את הענן המופלא הזה והבינו שה' נמצא שם, קורח והאנשים שלו נשארו עקשנים ולא הסכימו לחזור בהם מהטעות שלהם.