תארו לעצמכם מעמד פרידה מרגש על פסגת הר גבוה. משה, אהרן ובנו אלעזר עומדים יחד. משה מסיר מאהרן את בגדי הכהונה המיוחדים, כמו שכתוב וַיַּפְשֵׁט, ומלביש בהם את אלעזר, כמו שכתוב וַיַּלְבֵּשׁ. הפעולה הזו מסמלת שמשה לוקח בחזרה את הבגדים שנתן לאהרן בעבר, בדיוק כשם שה' לוקח כעת את נשמתו של אהרן. בדרך כלל קשה להעביר סט שלם של בגדים מאדם לאדם כי צריך להוריד קודם את הבגד החיצוני ואז את הפנימי, אבל כאן קרה נס והבגדים עברו מאהרן לאלעזר בקלות ובדיוק בסדר הנכון.
לאחר מכן אהרן נכנס למערה מיוחדת בהר. המתינו לו שם מיטה מוצעת ונר דולק, והוא נפטר בשלווה וברוגע. התורה מספרת לנו על כך במילים וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, ומשה ואלעזר קברו אותו שם במערה. אגב, המקום הזה נבחר במיוחד כדי שאהרן, משה ומרים ייקברו באזורים שונים, וכך הם יגנו על עם ישראל מכל מיני כיוונים.
כשהגיע הזמן לעזוב את המקום, התורה כותבת וַיֵּרֶד בלשון יחיד, כאילו רק אדם אחד ירד מההר. למה? הרי גם משה וגם אלעזר חזרו למחנה! התשובה היא שאלעזר הפך באותו רגע לכהן גדול, ולכהן גדול אסור להיות קרוב לאדם שנפטר. לכן אלעזר היה חייב להזדרז ולהתרחק משם מיד, והירידה הרגילה מההר מיוחסת רק למשה.