במדבר, פרק כ״ב, פסוק מ׳

עם הגעתו של בלעם, וַיִּזְבַּח בָּלָק בהמות כסעודה שנועדה לפתותו לעבור על ציווי ה'. ציון המילים בָּקָר וָצֹאן מעיד לדעת רוב המפרשים על צרות עין וכמות בשר זעומה ששלח בלק בניגוד להבטחותיו, אם כי יש הסבורים שדווקא מדובר במנחה שופעת. במקום להזמין את בלעם לשולחנו, המלך רק וַיְשַׁלַּח אליו את המזון, פעולה שניתן לראותה כמנחת כבוד או כהוכחה לזלזול, והיא יועדה במפורש גם לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ כדי לאלץ את בלעם החמדן לחלוק בה. קבלת פנים קמצנית זו, יחד עם העובדה שבלק כיבד את בלעם בטרם הקריב לאלוהיו, עוררו זעם שהוביל את בלעם לדרוש למחרת קורבנות רבים כפיצוי.