ה' מציב לבלעם גבולות מוחלטים הבולמים את מזימתו בכל החזיתות, דרך מעין משא ומתן נסתר. תחילה מצווה עליו ה' לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם בשותפות למטרה הרעה, כדי שלא יוכל לראות את המחנה ולהטיל בו עין רעה. כאשר בלעם חושב לקלל את ישראל מרחוק, ה' אוסר עליו לֹא תָאֹר אֶת הָעָם, ומונע ממנו להוציא מפיו כל קללה חמורה בעלת כוח רוחני פוגעני. לבסוף, כשבלעם מציע לברך אותם במקום זאת, ה' דוחה את טובתו המדומה וקובע כִּי בָרוּךְ הוּא. העם כבר מבורך מימי האבות ועומד בצדקתו, ולכן אינו זקוק לברכותיו של בלעם הטומנות בחובן כוונות רעות.
במדבר, פרק כ״ב, פסוק י״ב
פרשת בלק
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.