וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם באופן פתאומי, בהתגלות שנועדה להגן על כבודם של ישראל ולא נבעה ממעלתו הרוחנית של הקוסם. כאשר ה' שואל וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, הוא פותח עמו בשיחה בדרך ארץ, אך בו זמנית מציב בפניו מבחן. פנייה זו מטעה את בלעם לחשוב שידיעתו של ה' מוגבלת, ומתוך גאווה הוא מסיק שיוכל למצוא שעת כושר שבה ה' אינו משגיח כדי לקלל את העם. בניסוח השאלה, המילה מִי מבטאת זלזול בשליחים הפחותים, בעוד שהמילה עִמָּךְ מביעה תמיהה על כך שבלעם הכניס אותם לחדרו הפרטי וחלק להם כבוד רב מתוך חמדה לממון.
במדבר, פרק כ״ב, פסוק ט׳
פרשת בלק
וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.