במדבר, פרק כ״ב, פסוק כ״ו

כאשר וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר, הוא אינו חולף על פני בלעם אלא מתקדם ומתייצב בהמשך הדרך, תוך שהוא מתמלא בכעס על התעקשותו להמשיך במסעו. המלאך בוחר לעמוד בְּמָקוֹם צָר וחסום לחלוטין, אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול, ובכך יוצר מחסום רוחני מוחלט. חסימה זו מסמלת את יעקב אבינו שכל זרעו אמת ואין בו שום פסולת רוחנית, ולכן לא נותר לבלעם פתח שדרכו יוכל לקלל את ישראל. כמו כן, חוסר היכולת לנטות לצדדים רומז לנחלתו של יעקב שאינה מותירה מקום לאומות אחרות, וכן לדרך התורה הדורשת הליכה בקו ישר ומדויק ללא סטיות.