ה' משתמש בבהמת משא פשוטה כדי ללמד את הנביא היהיר לקח, ויוצר מצב שבו הרואה הגדול עיוור למציאות האלוהית בעוד שאתונו מבחינה בה היטב. כאשר וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', היא עוצרת ווַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם, כרמז ואזהרה עבורו שישוב ממחשבתו הרעה לכלות את ישראל. מצב זה, שבו בלעם נותר חסר אונים וללא יכולת לעמוד לאחר שרגלו כבר נמעכה קודם לכן, גורם לכך שוַיִּחַר אַף בִּלְעָם. למרות שכקוסם היה עליו לחשוד בסיבת עצירתה, גאוותו ולהיטותו להשלים את המשימה מעוורות אותו והוא בוחר להעניש אותה. בניגוד לפעמים הקודמות שבהן רק ניסה להחזירה לדרך במכה קלה, הפעם מתוך זעם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל והכה אותה מכות קשות.
במדבר, פרק כ״ב, פסוק כ״ז
פרשת בלק
וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתוֹן֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָת֖וֹן בַּמַּקֵּֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.