במדבר, פרק כ״ב, פסוק כ״ג

פרשת בלק

Numbers 22:23Sefaria

וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃

מסעו של בלעם נתקל בהתערבות אלוהית כאשר הבהמה הפשוטה מבחינה בסכנה, בעוד שהרואה המפורסם נותר עיוור אליה. כאשר וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', בין אם מדובר באינסטינקט של חרדה, בחזיון מוחשי או בראייה על טבעית, הדבר נועד להשפיל את גאוותו של בלעם. המלאך עמד, נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, לא כנשק ממשי אלא כסמל לכך שבלעם נטש את אומנות החרב לטובת כוח הדיבור, וכרמז לאחריתו. מתוך פחד נטתה, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ הסלולה וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה הפתוח, צעד שהסתיר את העיכוב המוזר משרי מואב. אף על פי שמנחש מקצועי היה אמור לזהות את הסטייה כהתנגדות של ה', בלעם הכה אותה בידו כדי להחזירה למסלול: וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ב
פסוק כ״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.