קריאה אוניברסלית לשבח ולהודיה בוקעת מכל חלקי הבריאה, המצטרפים יחד להלל את ה׳. תהילה זו של כלל הנבראים [ביאור שטיינזלץ] מתעוררת בעקבות תשועת ציון וחזרתו של דוד למלכותו [מלבי"ם]. השתתפות הטבע בשמחה נובעת מכך שגם בעלי החיים מפיקים תועלת מהשפע שה׳ משפיע על עמו הנבחר. אף על פי שהטובה לא נעשתה במקור עבורם, הם זוכים ליהנות ממנה מאליה, ועל כן מהללים את ה׳ [אלשיך].
באשר לאופן שבו הטבע משתתף בהילול, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בביטוי מושאל ודרך משל, שנועד לבטא התרבות כללית של שמחה ותהילה בעולם כולו [רד"ק, אבן עזרא, מאירי]. מנגד, יש המפרשים כי הפסוק אינו מתייחס לדומם עצמו, אלא ליושבים בתוכו: צבא השמיים, תושבי הארץ ועוברי הים [אבן עזרא, מצודת דוד].
לאור גישה זו, המילה ימים מתפרשת ככוונה לשוכני הימים. את תיאור החיים במים המופיע במילה רומש, מסבירים הפרשנים כהתייחסות לכלל היצורים החיים והמתנועעים [ביאור שטיינזלץ], ובפרט לתיאור תנועתן ורמיסתן של בריות בעלות רגליים קצרות [מצודת ציון].