קרה לכם פעם שהגעתם לאירוע גדול וגיליתם שאף אחד שם לא באמת מכיר אתכם? זה בדיוק מה שקרה לדניאל. אחרי שהמלכה המליצה עליו, מביאים אותו מיד אל הארמון. המילה בֵּאדַיִן פירושה אז, ובאותו הרגע דניאל מתייצב במשתה. אולי תשאלו את עצמכם למה דניאל החכם לא היה שם מהתחלה. התשובה היא שדניאל כבר היה אדם מבוגר מאוד, והוא העדיף להתרחק מהרעש של חצר המלכות ולחיות את חייו בשקט ובפרטיות. לכן האנשים החדשים בארמון לא הכירו אותו, ורק המלכה זכרה את החוכמה הנדירה שלו.
המלך בלשאצר פונה אליו ושואל: האם אַנְתְּ, כלומר אתה, הוא דניאל? המלך מציין שדניאל הגיע כגולה מארץ יהודה, אבל הוא עושה זאת כדי לתת לו כבוד מיוחד. המלך אומר לדניאל שהוא יודע שהוא מאלה דִּי הַיְתִי מַלְכָּא אַבִי מִן יְהוּד, כלומר מאותם אנשים חשובים שהביא המלך נבוכדנצר בעצמו. המלך בעצם מראה לדניאל שהוא מעריך אותו מאוד, ומזכיר לכולם שדניאל שייך לקבוצה הראשונה והמכובדת ביותר של האנשים שהגיעו לבבל.