דניאל, פרק ה׳, פסוק י״ג

בֵּאדַיִן, כלומר אז, דניאל מובא אל המשתה לאחר שבזקנותו בחר להתרחק מחצר המלכות ולחיות בפרטיות. המלך פונה אליו ושואל האם אַנְתְּ, אתה, הוא דניאל דִּי־מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד, תוך ציון מוצאו כגולה. ייתכן שהמלך מבקש לכבד את דניאל באומרו דִּי הַיְתִי מַלְכָּא אַבִי מִן־יְהוּד, כדי להדגיש את השתייכותו לגולה הראשונה והמכובדת שהובאה על ידי נבוכדנצר בעצמו. מנגד, ייתכן שהמלך הנבוך חושש שדניאל ינטור לו טינה על שנקרא רק בשעת דוחק. משום כך הוא מעמיד פנים שהכיר אותו רק כגולה פשוט ומתכחש לגדולתו בעבר, כדי לתרץ את העובדה שהתעלם ממנו לחלוטין עד עתה.