התנשאת ומרדת באדון השמים, וְעַל מָרֵא־שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ, מתוך כוונה ברורה להכעיס ולבזות את ה'. ביטוי למרד זה היה הבאת כלי המקדש, מָאנַיָּא, כדי שאתה, גדוליך, נשיך ופילגשיך, וְאַנְתְּ וְרַבְרְבָנָךְ שֵׁגְלָתָךְ וּלְחֵנָתָךְ, תשתו בהם יין, חַמְרָא, כאקט פולחני של ניסוך לאלילים. בחרת לשבח, שַׁבַּחְתָּ, פסלים אילמים מעץ, אָעָא, מאבן וממתכת שאינם מרגישים או מבינים דבר, אך לאלוהי האמת לא הענקת אפילו כבוד מינימלי, לָא הַדַּרְתָּ. רוע ליבך עיוור אותך לחלוטין והתעלמת מכך שה' הוא זה שאוחז בחייך, נִשְׁמְתָךְ בִּידֵהּ, כאשר אפילו הפחד הבסיסי על קיומך לא עצר אותך. כעונש על שבטחת באלילים דוממים, עתיד גם אתה לאבד בקרוב את נשמתך וליפול חלל כאבן.
דניאל, פרק ה׳, פסוק כ״ג
וְעַ֣ל מָרֵֽא־שְׁמַיָּ֣א ׀ הִתְרוֹמַ֡מְתָּ וּלְמָֽאנַיָּ֨א דִֽי־בַיְתֵ֜הּ הַיְתִ֣יו (קדמיך) [קׇֽדָמָ֗ךְ] (ואנתה) [וְאַ֨נְתְּ] (ורברבניך) [וְרַבְרְבָנָ֜ךְ] שֵֽׁגְלָתָ֣ךְ וּלְחֵנָתָךְ֮ חַמְרָא֮ שָׁתַ֣יִן בְּהוֹן֒ וְלֵֽאלָהֵ֣י כַסְפָּֽא־וְ֠דַהֲבָ֠א נְחָשָׁ֨א פַרְזְלָ֜א אָעָ֣א וְאַבְנָ֗א דִּ֠י לָֽא־חָזַ֧יִן וְלָא־שָׁמְעִ֛ין וְלָ֥א יָדְעִ֖ין שַׁבַּ֑חְתָּ וְלֵֽאלָהָ֞א דִּֽי־נִשְׁמְתָ֥ךְ בִּידֵ֛הּ וְכׇל־אֹרְחָתָ֥ךְ לֵ֖הּ לָ֥א הַדַּֽרְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.