תארו לעצמכם שאתם עומדים ממש על הגבול, אחרי מסע ארוך מאוד במדבר, וסוף סוף מתכוננים להיכנס לארץ ישראל. משה רבנו עומד מול העם. הוא יודע שהוא בעצמו לא ייכנס לארץ, ולכן חשוב לו להעביר לדור החדש מסר ברור לעתיד. הוא מבטיח להם שאם מעכשיו הם ישמעו בקול ה', הכל ייסלח להם והם יצליחו בגדול.
משה מבקש מהעם לשים לב לשני סוגים של מצוות. קודם כל אל החקים, שהן מצוות שאנחנו לא תמיד מבינים את ההיגיון שלהן בשכל שלנו, ואל המשפטים, שהם הכללים ההגיוניים שעוזרים לנו לבנות חברה טובה וצודקת. משה לא סתם נותן להם את המצוות, אלא הוא מלמד אותם. הוא לא רק מקריא להם את הכתוב, אלא מסביר להם לעומק איך לקיים את המצוות בחיים עצמם, כי המטרה העיקרית של הלימוד היא שנדע איך להתנהג ולעשות דברים בפועל.
משה מזכיר לעם שקיום המצוות נועד אך ורק לטובתם. יש כאן הבטחה כפולה ומיוחדת. אם הם ישמרו על התורה, התוצאה תהיה למען תחיו, כלומר הם יזכו לחיים של שמחה, עונג וקרבה אל ה', וגם ובאתם וירשתם, הם יזכו להיכנס ולחיות בארץ ישראל. משה מלמד אותם שהכניסה לארץ היא לא משהו שקורה מעצמו, אלא זכות גדולה שמקבלים כאשר שומרים על התורה.