יצא לכם פעם להגיע למקום חדש שבו כולם מתנהגים אחרת לגמרי מכם, והרגשתם קצת אבודים? כשעם ישראל נאלץ לעזוב את ארץ ישראל ולצאת לגלות, זה לא היה רק מעבר למדינה אחרת, אלא גם התרחקות רוחנית. כשהתורה אומרת ועבדתם שם אלהים, היא לא מתכוונת שעם ישראל פתאום ירצה להשתחוות לפסלים. המפרשים מסבירים שברגע שהעם נמצא תחת שלטון של עמים זרים שעובדים אלילים, ורחוק מההשגחה המיוחדת של ארץ ישראל, זה מרגיש כאילו יש נתק מה׳. המטרה של המצב הזה היא שעם ישראל יראה מקרוב כמה זה חסר היגיון לסגוד לפסל דומם, וכך יעריך באמת את הזכות הגדולה להיות העם של ה׳. כדי להראות עד כמה הפסלים האלה חסרי ערך, התורה מתארת אותם כדברים אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן. האות נון שנוספה בסוף המילים האלה באה להדגיש שאין לפסלים האלה שום יכולת, אפילו לא קטנה. בהתחלה כתוב שהם לא יראון ולא ישמעון, כלומר הם לא יכולים לראות את הקושי של מי שמתפלל אליהם ולא שומעים את הבקשות שלו. אחר כך כתוב שהם ולא יאכלון ולא יריחן, כי אין בהם אפילו חיים פשוטים כמו של בעלי חיים כדי לאכול או להריח את הקורבנות שמגישים להם. בעצם, האדם שיצר את הפסל הרבה יותר משוכלל ומכובד מהפסל עצמו! אולי שמתם לב שמוזכרים כאן רק ארבעה חושים, וחוש המישוש חסר. הסיבה לכך היא שהתורה בחרה להזכיר רק את החושים שקשורים לעבודת המקדש. כדי לקבל תפילות צריך לראות ולשמוע, וכדי לקבל קורבנות צריך לאכול ולהריח, ולכן לא היה שום צורך להזכיר את חוש המישוש.
דברים, פרק ד׳, פסוק כ״ח
פרשת ואתחנן
וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.