כאשר אדון או בנו נושאים לאשה אמה עבריה, מעמדה הופך שווה לחלוטין לזה של אשה בת חורין. אִם־אַחֶרֶת יִקַּח־לוֹ, כלומר יחליט לשאת אשה נוספת, הדבר מותר רק אם ביכולתו הכלכלית לספק את צורכי שתיהן, והוא מוזהר כי לֹא יִגְרָע מזכויותיה של אשתו הראשונה. חובותיו כלפיה כוללות את שְׁאֵרָהּ, המפורש לרוב כהספקת מזון או לחלופין כדרישה לקרבה אישית ולא להתייחס אליה כאל פילגש. כמו כן עליו לדאוג לכְּסוּתָהּ, שהיא אספקת בגדים הראויים לעונות השנה ואף מיטה ומצעים, וכן להעניק לה את וְעֹנָתָהּ, חובה המכוונת לקיום יחסי אישות בזמנים קבועים או לאספקת קורת גג.
שמות, פרק כ״א, פסוק י׳
פרשת משפטים
אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.