שמות, פרק כ״ט, פסוק ב׳

תהליך הקדשת הכהנים דורש הבאת מנחה המורכבת משלושה סוגי מאפים שלא החמיצו, שכולם עשויים מקמח נקי ומשובח שנופה מפסולת, ולכן נאמר סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם. הסוג הראשון הוא וְלֶחֶם מַצּוֹת, שיש המסבירים כי הוא לחם פשוט נטול שמן, אך הגישה המרכזית רואה בו מאפה עבה שטוגן בשמן רב, ואילו הסוג השני הוא וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, שהן כיכרות עבות שהשמן עורבב בתוך קמחן בטרם הלישה. הסוג השלישי מורכב ממאפים דקים מאוד הנקראים וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, אשר נאפו ללא שמן ורק לאחר מכן נמשחו בו על פניהם בצורת צלב אלכסוני, סמל לקידוש השכל האנושי והטבעי לעבודת ה'. כמות השמן המשתנה בין המאפים משקפת את רמות השפע שהכהנים עתידים לקבל, אך היותם מצות מזכירה להם לשמור תמיד על ענווה, תחושת שליחות והכנעה מוחלטת לרצון ה' בכל מצב כלכלי.