שמות, פרק כ״ט, פסוק כ״ט

העברת הכהונה הגדולה לדורות הבאים נעשית באמצעות מסירת וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן לבן המסוים שיירש את התפקיד או לכהן הממונה לצאת למלחמה, ולכן נאמר שהם יהיו לְבָנָיו אַחֲרָיו. מטרת לבישת הבגדים היא לְמׇשְׁחָה בָהֶם, ביטוי המציין עלייה לשררה ולמנהיגות, אם כי יש המפרשים זאת כציווי פיזי למשוח את הכהן בשמן בעודו עוטה אותם. ייעודם הנוסף הוא וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם, כלומר להסמיך את הכהנים לעבודת המקדש באמצעות עצם הלבישה. פעולה זו מקנה לכהן את מעמדו באופן מיידי, פוטרת את דורות העתיד מהצורך להקריב קורבנות חנוכה מרובים, ואף משרה עליו קדושה המכוונת אותו לבצע את העבודה המורכבת כראוי וללא טעויות.