תארו לעצמכם מלך שמעביר את הכתר שלו לבן שלו. ברגע שהבן חובש את הכתר, כולם יודעים שהוא המנהיג החדש. כך קורה גם אצל הכהן הגדול. כדי להעביר את התפקיד החשוב הזה מדור לדור, לא צריך לעשות שוב טקס ענק כמו שהיה בהתחלה. במקום זאת, מעבירים לכהן החדש את בגדי הקודש. ברגע שהוא לובש אותם, הוא הופך לכהן הגדול.
כאשר נאמר שהבגדים יהיו לְבָנָיו אַחֲרָיו, הכוונה אינה שכל הילדים של אהרן ילבשו אותם. הרי לכהנים רגילים אסור ללבוש את שמונת הבגדים המיוחדים. הכוונה היא רק לבן המסוים שייבחר להחליף את אביו בתפקיד לאחר מותו. המילים לְמׇשְׁחָה בָהֶם לא אומרות ששופכים שמן על הבגדים, אלא זו דרך לומר שהבגדים מעניקים לכהן כבוד של מנהיג וגדולה.
המטרה של לבישת הבגדים היא וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם, כלומר, להעניק לכהן את הסמכות ולהכניס אותו רשמית לעבודה בבית המקדש. הבגדים הם בעצם מה שמגדיר את התפקיד: כשהם עליו הוא הכהן הגדול, ובלעדיהם הוא נחשב לאדם רגיל שאסור לו לעבוד שם. בזכות הבגדים הקדושים האלו, הכהנים הבאים לא יצטרכו להקריב שוב את כל הקורבנות הרבים שאהרן הקריב בהתחלה. הקדושה של הבגדים פועלת על הכהן החדש, שומרת עליו, מכוונת אותו לעשות את העבודה המורכבת בדיוק כמו שצריך, ועוזרת לו לא לטעות בתפקידו.