שמות, פרק כ״ט, פסוק כ״ח

הענקת חלקים מן הקורבנות לכוהנים היא מנגנון כלכלי הנועד לפרנס את משרתי ה' מחוסרי הנחלה. הכלל שוְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחׇק־עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קובע כי לדורות, בכל קורבן שלמים, יופרשו החזה והשוק עבור משפחת הכהן. חלקים אלו מוגדרים כִּי תְרוּמָה הוּא, כלומר בשר מובחר המורם מן הקורבן, כאשר החזה מוענק לכוהנים מאת ה' ואילו השוק מופרש מחלקם של הבעלים. אף שהבשר נאכל על ידי אדם, החלק שוּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם נחשב תְּרוּמָתָם לה', משום שנתינה למשרתי ה' כמוה כנתינה לו עצמו. בכך נוצרת התאמה שבה הכהן, שהופרש בעצמו מתוך העם, אוכל את הבשר המורם, וכך שניהם מוקדשים יחד לה'.