שמות, פרק כ״ט, פסוק כ״ז

פרשת תצוה

Exodus 29:27Sefaria

וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת ׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו׃

הציווי וְקִדַּשְׁתָּ קובע חוק לדורות, לפיו החֲזֵה והשׁוֹק מכל קרבנות השלמים העתידיים יינתנו לכהנים לאכילה כנציגי ה', כביטוי לשלמות רוחנית, בשונה מאֵיל הַמִּלֻּאִים החד-פעמי שבו השוק הוקטרה על המזבח. פעולות ההקדשה מבוצעות באמצעות תנועות פיזיות: הַתְּנוּפָה והמילה הוּנַף מתארות תנועה אופקית של הולכה והבאה, בעוד שהמילה הוּרָם מתייחסת לתנועה אנכית של העלאה והורדה, אף שיש הרואים בשני המושגים ביטוי כללי להפרשה ולהבדלה. הכתוב מדגיש כי חלקים אלו מופרשים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו כדי ללמד על קדושתם המוחלטת, שכן גם כאשר כהנים מביאים קרבן אישי, בשר זה נותר אסור באכילה למי שאינו כהן. ציון שמותיהם מלמד גם על סדר הקדימויות, לפיו אהרן נוטל את חלקו בראש לפני בניו שזכו במעמדם בזכותו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ו
פסוק כ״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.