הקרבת האיל מחייבת את פירוקו המדוקדק לחלקיו הטבעיים, ולכן מופיעה ההוראה תנתח לנתחיו. לאחר מכן בא הציווי ורחצת, המורה לשטוף במים איברים מסוימים בלבד: קרבו, שהם החלקים הפנימיים, וכרעיו, שהם רגלי הבהמה ואיברי ההליכה. ההוראה ונתת על נתחיו ועל ראשו אינה דורשת הנחה פיזית של איברים אלו מעל שאר החלקים, אלא כוונתה שיש להקריב אותם יחד ובנוסף לנתחים ולראש שנחתכו קודם לכן. פירוק הבהמה והטיפול בחלקיה השונים מסמלים את מסירת כל אישיותו של האדם לעבודת ה', כאשר הראש והנתחים מייצגים את המחשבה והעשייה, ואילו הקרביים והכרעיים מסמלים את הקיום וחיפוש המחיה.
שמות, פרק כ״ט, פסוק י״ז
פרשת תצוה
וְאֶ֨ת־הָאַ֔יִל תְּנַתֵּ֖חַ לִנְתָחָ֑יו וְרָחַצְתָּ֤ קִרְבּוֹ֙ וּכְרָעָ֔יו וְנָתַתָּ֥ עַל־נְתָחָ֖יו וְעַל־רֹאשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.