הקרבת איל העולה מהווה שלב מרכזי בקידוש המשכן והכוהנים, ומבטאת ביטול עצמי, התמסרות מוחלטת והקדשת החומר למטרות שהתווה ה'. לאחר שחיטת האיל, יש לאסוף את דָּמוֹ בכלי באופן מיידי כדי למנוע את התייבשותו לקראת המשך תהליך הקידוש. את הפעולה של וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ מבצע הכוהן בעודו עומד על הארץ למרגלות המזבח, וזורק את הדם מהכלי אל חלקו התחתון. זריקת הדם מתבצעת סָבִיב, לא בהקפה מעגלית רציפה אלא באמצעות שתי זריקות בלבד על שתי הקרנות המנוגדות באלכסון, כך שהדם מתפשט ומכסה את כל ארבע רוחות המזבח.
שמות, פרק כ״ט, פסוק ט״ז
פרשת תצוה
וְשָׁחַטְתָּ֖ אֶת־הָאָ֑יִל וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְזָרַקְתָּ֥ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.