עיטור ראשו של הכהן הגדול מהווה את שיא הכנתו לעבודת המשכן ומקדיש אותו לתפקידו. אף שזהו השלב הסופי בהלבשה, הציווי וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ מופיע ראשון בשל חשיבותו, כאשר המצנפת הונחה כך שנותר במצח רווח המאפשר לכהן להניח תפילין. בחזית הראש הונח ציץ הזהב, שעליו נאמר וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, והוא נקרא כך משום שהוא נושא את שם ה' ומבדיל ומרומם את הכהן משאר העם. הציץ נקשר מאחורי העורף בפתילים עַל הַמִּצְנָפֶת, שלא הונח פיזית על חלקה העליון, אלא היא שימשה עבורו כבסיס יציב המונע ממנו ליפול.
שמות, פרק כ״ט, פסוק ו׳
פרשת תצוה
וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְנָתַתָּ֛ אֶת־נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.