הציווי וְשָׁחַטְתָּ מופנה אל משה, שביצע את עבודת הקרבנות בעצמו כדי ללמד את אהרן, בין אם מתוקף קדושת המעמד ובין אם כנציג העם המביא את הקרבן. ברמה הרעיונית, שחיטת הַפָּר מסמלת את חובתו של המנהיג לבטל את עצמו ולמסור את כל ישותו למען ה'. השחיטה נעשית לִפְנֵי ה', כלומר כאשר פני השוחט מכוונות במדויק לעבר קודש הקודשים. המיקום פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אינו מכוון לפתח האוהל עצמו אלא לחצר המשכן, בצדו הצפוני של המזבח כפי שנדרש בקרבן חטאת, אף שיש הסבורים כי בימי המילואים הסתפקו באזור הפתח הכללי ללא הקפדה על צד צפון.
שמות, פרק כ״ט, פסוק י״א
פרשת תצוה
וְשָׁחַטְתָּ֥ אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.