הקרבת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי משלימה את מחזור העבודה היומי במקדש, וקיימת תלות הלכתית המונעת את הקרבתו אם לא הוקרב קורבן הבוקר לפניו. קורבן זה מוקרב בֵּין הָעַרְבָּיִם, בשעות אחר הצהריים לקראת השקיעה, ומלווה בסולת ושמן כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר. אף על פי שהכבש הוא זכר, הכתוב נוקט לשון נקבה במילים וּכְנִסְכָּהּ וכן תַּעֲשֶׂה לָּהּ, משום שכינויים אלו מתייחסים למנחה או לעולת הערב באופן כללי. הכבש והמנחה נשרפים כליל ומוגדרים כאִשֶּׁה לַה', בניגוד לנסך היין שאינו יכול להישרף באש. ריחם החזק העולה לְרֵיחַ נִיחֹחַ נועד לעורר את הכהן להתבוננות רוחנית במשמעות העבודה.
שמות, פרק כ״ט, פסוק מ״א
פרשת תצוה
וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכָּהּ֙ תַּֽעֲשֶׂה־לָּ֔הּ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.