שמות, פרק כ״ט, פסוק ל״ו

בכל אחד משבעת ימי חנוכת המשכן מוקרב וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם במיוחד כדי לטהר את המזבח, וזאת עַל־הַכִּפֻּרִים, כלומר בנוסף לקורבנות המכפרים על הכהנים או לשם טיהור המזבח מזרות. הצורך לטהר מזבח דומם, כפי שנדרש במילים בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו, נועד לנתק אותו מפגמים אנושיים והיסטוריים, החל מתרומות שניתנו בלחץ חברתי וחולשות בוניו, ועד לחטאים קודמים כמו עבודה זרה שהתקיימה באדמתו או חטא העגל. פעולת הסרת הפגמים מתוארת במונח וְחִטֵּאתָ, והיא מתבצעת על ידי נתינת דם הפר על קרנות המזבח. לבסוף, וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ בעזרת שמן משחה מיוחד הנמשח בצורת הצטלבות, שכן כל כלי בעבודת ה' דורש משיחה כדי להתקדש.