שמות, פרק כ״ט, פסוק כ״א

שלב זה חותם את תהליך קידוש הכהנים לעבודת ה' באמצעות הזאת דם איל המילואים ושמן. ההוראה וְלָקַחְתָּ מִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ מתייחסת לדם שנותר בסמוך למזבח, או לדם שכבר נזרק עליו וספג מקדושתו, במטרה לחבר את הכהנים למזבח ולהעיד על בלעדיות עבודתם. אף שהציווי מקדים את לקיחת הדם לפני וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה בהתבסס על חוקי הטבע שלפיהם הדם נוזל במהירות, בפועל התרחש נס שעיכב את זרימת הדם ואיפשר למשה להזות קודם את השמן. הפעולה וְהִזֵּיתָ עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו מורה על הזאה כפולה, ישירות על גופו ועל בגדיו החיצוניים, ובסופה הכהן וְקָדַשׁ, כלומר יהיה קדוש ותהליך התקדשותו הסופי יושלם.