שמות, פרק כ״ט, פסוק מ״ו

התכלית העליונה של הגאולה אינה מסתכמת בשחרור מעבדות, אלא ביצירת קשר חי ומתמשך בין ה' לעמו. המילה וְיָדְעוּ מבטאת השגה ברורה והפנמה עמוקה של קשר זה, כך שהנוכחות האלוהית תורגש באופן ממשי בחייהם. ה' מצהיר אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם, ללמד שהגאולה נעשתה על מנת שיעשו לו מקדש והוא ישכון בתוכם, ויש המפרשים שנגאלו בזכות שכינתו שליוותה אותם עוד בגלות. החזרה בסוף הפסוק על המילים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם משמשת כחותמת רשמית המאשרת את הברית ואת מחויבותו להשראת השכינה. כפילות זו מדגישה שה' איננו רק גואל מן העבר, אלא מי שמשגיח עליהם באופן קבוע וגלוי, ונשאר אלוהיהם גם בזמנים שבהם נוכחותו נסתרת.