שמות, פרק כ״ט, פסוק ד׳

כדי להכין את הכהנים לתפקידם החדש ולנתקם לחלוטין ממצבם הקודם, משה מצטווה וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב אל חצר המשכן כולה, הנקראת כאן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. פעולת ההכנה המרכזית היא וְרָחַצְתָּ אֹתָם, ציווי שלפי חלק מהדעות מתאר פעולה שכבר הייתה צריכה להיעשות בטרם הלבשתם בבגדי הכהונה. הניקוד באות בי"ת במילה בַּמָּיִם מצביע על מים ידועים בכמות מוגדרת של מקווה, ולכן אין מדובר ברחיצת ידיים ורגליים אלא בטבילה מלאה של כל הגוף. כניסה זו אל המים הטבעיים מסירה כל טומאה ומסמלת חזרה למצב בראשיתי וטהור, כחלק ממהלך רחב של תיקון רוחני לחטא אדם הראשון. העובדה שמשה, נציג העם, הוא זה שמבצע את הטבילה, מלמדת כי האומה כולה היא זו שמרוממת ומקדשת את הכהנים לעבודת ה'.