קרה לכם פעם שהתחלתם תפקיד חדש וחשוב מאוד, והרגשתם שאתם צריכים להתכונן אליו ממש טוב? התהליך שבו אהרן ובניו הופכים לכוהנים מתחיל בהכנה מיוחדת במינה. ה׳ אומר למשה להביא אותם אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. המילה פֶּתַח היא לא רק תיאור של המקום שבו הם עומדים בחצר המשכן, אלא היא מסמלת פתח למשהו חדש לגמרי, התחלה של חיים אחרים וקדושים יותר.
הפעולה הראשונה שהם עושים שם היא וְרָחַצְתָּ אֹתָם. לא מדובר כאן בשטיפה קטנה של הידיים והרגליים, אלא בטבילה מלאה של כל הגוף בתוך מקווה. אנחנו לומדים את זה מהמילה בַּמָּיִם. התורה לא כתבה סתם "מים", אלא "במים", כדי לרמוז לנו שמדובר במים מוגדרים בכמות גדולה שמספיקה לטבילת כל הגוף.
יש לטבילה הזו משמעות עמוקה מאוד. המים הם החלק הכי טהור וראשוני בבריאת העולם. כשהכוהנים נכנסים אל מתחת למים, הם בעצם מתנתקים מכל החיים הרגילים שהיו להם עד עכשיו, ויוצאים נקיים ומוכנים לעתיד החדש שלהם. העובדה שמשה בעצמו הוא זה שרוחץ אותם, מראה שכל עם ישראל, שמשה הוא הנציג שלו, בוחר בכוהנים באהבה ומקדש אותם לתפקיד החשוב שלהם.