רגע ההכתרה של אהרן ובניו משלים את תהליך הלבשתם והופך אותם מאנשים פרטיים למשרתי ציבור נצחיים. משה מצטווה וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט, כלומר לחגור לאהרן ולבניו חגורות זהות המסמלות הכנה ויעד משותף, ולאחר מכן וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת, פעולת קשירה המופנית רק לבנים שכן אהרן כבר עטה את מצנפתו. שלמות הלבוש היא שיוצרת את המעמד, כך שוְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם רק כאשר כל בגדי הכהונה עליהם, וזהו חוק יסוד העובר בירושה לצאצאיהם הזכרים. באמצעות הלבשת הבגדים מיושם הציווי וּמִלֵּאתָ יַד־אַהֲרֹן וְיַד־בָּנָיו, ביטוי שמשמעותו הסמכה וכניסה רשמית לתפקיד, המדמה אדם המקבל לידיו כתב הרשאה או כהן שידיו מלאות בקרבנות ובעשייה.
שמות, פרק כ״ט, פסוק ט׳
פרשת תצוה
וְחָגַרְתָּ֩ אֹתָ֨ם אַבְנֵ֜ט אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו וְחָבַשְׁתָּ֤ לָהֶם֙ מִגְבָּעֹ֔ת וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֛ם כְּהֻנָּ֖ה לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמִלֵּאתָ֥ יַֽד־אַהֲרֹ֖ן וְיַד־בָּנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.