תארו לעצמכם שאתם מתבוננים בחושן, הבגד המיוחד של הכהן הגדול, ורואים עליו שתים עשרה אבנים יקרות ונוצצות. על כל אחת מהאבנים האלה נחרט בנפרד השם של אחד משבטי ישראל. המילים פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ מסבירות לנו שהחריטה הזו נעשתה בצורה מדויקת מאוד, כך שלכל שבט ושבט הייתה אבן מיוחדת משלו. כתיבת השמות על האבנים לא הייתה רק כדי שהחושן ייראה יפה ומרשים, אלא זה היה חוק של ממש. האבנים והשמות קשורים זה בזה, ואם לא היו חורטים את השמות, החושן כולו היה נחשב פסול ולא היה אפשר להשתמש בו. החובה הזו לכתוב את השמות הייתה כל כך חשובה, עד שגם שנים רבות אחר כך, בבית המקדש השני, הקפידו לקיים אותה במלואה ולחרוט את שמות השבטים, למרות שבאותה תקופה כבר היו חסרים האורים והתומים.
שמות, פרק ל״ט, פסוק י״ד
פרשת פקודי
וְ֠הָאֲבָנִ֠ים עַל־שְׁמֹ֨ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל הֵ֛נָּה שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.