חשבתם פעם איך מרגיש מקום שעומד ריק ועצוב במשך המון שנים, ומחכה שמישהו יחזור אליו? כך בדיוק הרגישו הרי ארץ ישראל. הנבואה פונה אליהם ומבטיחה שהשממה נגמרה. ה׳ אומר להרים וְהוֹלַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל. ה׳ מבטיח שהוא בעצמו יוביל את העם בחזרה אל ההרים. זה מיוחד מאוד, כי בעבר העם חזר לארץ בעצמו, אבל הפעם ה׳ הוא זה שיוליך אותם וישמור עליהם בדרך.
לאחר מכן, ה׳ פונה בלשון יחיד ואומר וִירֵשׁוּךָ וגם לְנַחֲלָה. למה בלשון יחיד? כדי לדבר באופן אישי ממש לכל הר והר בנפרד. המילה וִירֵשׁוּךָ אומרת שעם ישראל יקבל את ההר והוא יהיה שלו, והמילה לְנַחֲלָה מוסיפה שזה יהיה לתמיד, לכל הדורות.
בגלל שהחזרה הזו היא נצחית, ה׳ מבטיח לארץ וְלֹא תוֹסִף עוֹד לְשַׁכְּלָם. הארץ לעולם לא תאבד שוב את האנשים שחיים בה. לא תהיה יותר גלות, ועם ישראל יישאר לחיות על אדמתו בביטחון וללא סכנה.