תארו לעצמכם שמישהו ניבא נבואה לפני המון שנים, ופתאום, יום אחד, היא מתקיימת בדיוק מוחלט! המלך יאשיהו מגיע לבית אל כדי לנקות את הארץ מעבודה זרה. הוא רואה שם מזבח ישן ששימש לעבודת אלילים, ומחליט להרוס אותו לגמרי. יאשיהו מסתכל סביב ורואה קברים שנמצאים בָּהָר, כלומר על ההר של בית אל. הקברים האלה לא היו שם במקרה. עובדי האלילים נהגו לקבור את המתים שלהם ממש קרוב למזבחות שלהם, ולכן יאשיהו הבין מיד שאלו קברים של אנשים שחטאו ועבדו אלילים.
כדי לוודא שאף אחד לא ישתמש יותר במזבח הזה לעולם, המלך מוציא את העצמות מתוך הקברים של החוטאים, ומניח אותן על המזבח. הוא מדליק אש וַיִּשְׂרֹף אותן שם. הפעולה הזו נועדה לטמא את המזבח לגמרי ולהראות שעבודת אלילים היא מעשה לא ראוי. אבל יאשיהו לא פעל סתם כך, הוא בדק בזהירות אילו עצמות הוא לוקח, והקפיד להוציא רק את העצמות של החוטאים. בזכות הזהירות שלו, העצמות של נביא צדיק שנקרא "איש האלוהים" נשארו שלמות במקומן, ויחד איתן ניצלו גם עצמות של אדם נוסף שהיה קבור איתו.
הדבר המדהים הוא שכל המעשה הזה הוא בעצם הגשמה של נבואה עתיקה! אותו איש האלוהים הוא הנביא אֲשֶׁר קָרָא והכריז שנים רבות לפני כן, שעתיד לבוא מלך בשם יאשיהו שיעשה בדיוק את הדבר הזה. המילה קרא מופיעה שוב בסוף כדי להדגיש שהכל קרה בדיוק מוחלט כמו שהנביא אמר מראש. עד היום נשארה חידה מעניינת: האם המלך יאשיהו הכיר את הנבואה הישנה ועשה זאת בכוונה כדי לקיים אותה, או שהוא פשוט רצה לעשות את הטוב בעיני ה' וקיים את הנבואה בלי לדעת?