מלכים ב, פרק כ״ג, פסוק ד׳

II Kings 23:4Sefaria

וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֩הוּ֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְאֶת־כֹּהֲנֵ֣י הַמִּשְׁנֶה֮ וְאֶת־שֹׁמְרֵ֣י הַסַּף֒ לְהוֹצִיא֙ מֵהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים הָֽעֲשׂוּיִם֙ לַבַּ֣עַל וְלָאֲשֵׁרָ֔ה וּלְכֹ֖ל צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַֽיִּשְׂרְפֵ֞ם מִח֤וּץ לִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בְּשַׁדְמ֣וֹת קִדְר֔וֹן וְנָשָׂ֥א אֶת־עֲפָרָ֖ם בֵּֽית־אֵֽל׃

בעקבות גילוי ספר התורה מחליט המלך יאשיהו לבער את העבודה הזרה מבית המקדש. הוא מצווה על הכהן הגדול, על כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה המשמשים כסגניו, ועל שֹׁמְרֵי הַסַּף שהם השוערים וגזברי המקדש, להוציא מההיכל אֵת כׇּל־הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם. כלים אלו הוחזרו למקדש בימי המלך אמון, או שהוכנסו לשם במכוון על ידי יאשיהו עצמו כדי לסלקם באופן הפגנתי ולתקן את החטא במקומו. המלך שורף את הכלים מחוץ לירושלים בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן, בשדות הסמוכים לנחל. לאחר מכן הוא מרחיק את השאריות וְנָשָׂא אֶת־עֲפָרָם בֵּית־אֵל, כדי לטמא את מוקד האלילות ההיסטורי ולהמחיש שעצמים נערצים אלו אינם אלא עפר.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.