תארו לעצמכם שאתם הולכים בחוץ ולפתע שומעים מישהו צועק אליכם לעזרה. זה בדיוק מה שקרה למלך ישראל בזמן שהוא סייר ובדק את חומות העיר. כשהמלך עֹבֵר עַל־הַחֹמָה, הכוונה היא שהוא עורך סיור כדי לבדוק את החומה. פתאום, אישה אחת פונה אליו בזעקה ומבקשת הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כלומר, היא מתחננת שיעזור לה. באותם ימים היה רעב קשה מאוד, ולכן המחשבה הראשונה של המלך הייתה שהאישה מבקשת ממנו אוכל. הוא הניח מיד שהיא מתחננת למזון, בקשה שהוא ידע שאין לו שום דרך לקיים.
מלכים ב, פרק ו׳, פסוק כ״ו
וַֽיְהִי֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל עֹבֵ֖ר עַל־הַחֹמָ֑ה וְאִשָּׁ֗ה צָעֲקָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הוֹשִׁ֖יעָה אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.