קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם נמצאים בבעיה כל כך גדולה, עד שפשוט התחשק לכם להרים ידיים ולוותר? העיר כולה נמצאת במצור קשה, ויש רעב נורא ומפחיד. המצב כל כך חמור, עד שאנשים סובלים מאוד ולא רואים שום פתרון באופק. בדיוק ברגע המתוח והקשה הזה, המלך מגיע אל הבית של אלישע הנביא.
המלך שבור ומיואש, והוא אומר: הִנֵּה־זֹאת הָרָעָה מֵאֵת ה'. הוא מבין שהרעב הכבד והצרות לא קרו סתם בגלל הטבע, אלא שזו גזירה שהגיעה ישירות מה'. בגלל שהמלך מבין שה' בעצמו הביא את הצרה הזו, הוא מרגיש ייאוש מוחלט ושואל: מָה־אוֹחִיל לַה' עוֹד. המילה אוֹחִיל פירושה אקווה ואחכה. המלך בעצם אומר מתוך ייאוש עמוק: אם ה' בכבודו ובעצמו החליט להביא עלינו את העונש הכבד הזה, איזו סיבה יש לי להמשיך לקוות, לחכות ולהתפלל אליו שיושיע אותנו? הוא פשוט מרגיש שאין כבר שום טעם לנסות ולבקש עזרה.