שמתם לב פעם שבתקופת התנ"ך היו מילים שהייתה להן משמעות קצת שונה מהיום? למשל, הפסוק שלנו מספר על בנים נוספים שנולדו לכלב, כמו שַׁעַף ושְׁוָא. כשהפסוק מצמיד להם את המילה אֲבִי לפני שמות של מקומות כמו מַדְמַנָּה, מַכְבֵּנָה וגִבְעָא, הוא לא מתכוון שהם היו אבות ביולוגיים של הערים האלה. הכוונה היא שהם היו השרים והשליטים של אותן ערים, או שהתושבים שגרו שם היו מהמשפחה שלהם. שתי הערים האחרונות, למשל, היו שייכות לשווא. בסוף, הפסוק מציין את וּבַת כָּלֵב עַכְסָה. עכסה מקבלת אזכור מיוחד וחשוב כי היא דמות מוכרת בהיסטוריה שלנו, והיא ידועה כאשתו של עתניאל מספר יהושע. אולי השם הזה נשמע לכם מוכר ממקום אחר, אבל ההסבר הפשוט הוא שהיו באותה תקופה שני אנשים שונים שקראו להם כלב, ולשניהם, לגמרי במקרה, הייתה בת שקראו לה עכסה.
דברי הימים א, פרק ב׳, פסוק מ״ט
וַתֵּ֗לֶד שַׁ֚עַף אֲבִ֣י מַדְמַנָּ֔ה אֶת־שְׁוָ֛א אֲבִ֥י מַכְבֵּנָ֖ה וַאֲבִ֣י גִבְעָ֑א וּבַת־כָּלֵ֖ב עַכְסָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.