ההבטחה להותיר נחלה לשושלת בית דוד לאחר פילוג הממלכה נובעת מהמחויבות לבחירה בדוד ובירושלים. החלק שיישאר בשלטון השושלת, כפי שעולה מהמילים יִהְיֶה־לּוֹ, מכוון לשלמה. למרות הפער החשבוני שנוצר מכך שעשרה מתוך שנים עשר השבטים נמסרו לירבעם, הפסוק מכנה את השארית הַשֵּׁבֶט הָאֶחָד, שכן שבטי יהודה ובנימין נספרים כיחידה אחת בשל נחלתם המשותפת והמאוחדת בירושלים. חלוקה זו והשארת הנחלה נעשות לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד, כהמשך להבטחת ה' שניתנה לו בעבר.
מלכים א, פרק י״א, פסוק ל״ב
וְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶה־לּ֑וֹ לְמַ֣עַן ׀ עַבְדִּ֣י דָוִ֗ד וּלְמַ֙עַן֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי בָ֔הּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.