נבואה זו מסכמת עשרים ושלוש שנות אזהרה אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא בניסיון להשיב את העם מחטאיו רגע לפני החורבן. הנביא דיבר ישירות אֶל כָּל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם שנכחו לפניו והתנבא עַל־כָּל־עַם יְהוּדָה שלא היו בעיר, או לחלופין פנה גם לתושבי ערי יהודה שהזדמנו לירושלים. מכיוון שהעם סירב לחזור בתשובה, ה' הסתיר את פניו וביטל את השגחתו המיוחדת עליהם. כתוצאה מכך הם הופקרו לחוקיות הטבעית שהורתה על הצלחת נבוכדנצר מלך בבל, ונגזרה עליהם כליה יחד עם שאר האומות למשך שבעים שנה.
ירמיהו, פרק כ״ה, פסוק ב׳
אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ עַל־כׇּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה וְאֶ֛ל כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.