קרה לכם פעם שמישהו הבטיח לכם שהכל יהיה בסדר גמור, אבל בסוף גיליתם שזו הייתה טעות גדולה להאמין לו? ירמיהו הנביא מסתכל על העם שלו ומרגיש כאב עצום בגלל מצב כזה בדיוק. מתוך הלב שלו פורצת זעקה אל ה׳ והוא אומר אֲהָהּ, שזו מילה שמתארת בכי וצער עמוק מאוד. ירמיהו שואל את ה׳ שאלה קשה: איך יכול להיות שהַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לעם? כלומר, למה נתת להם להתפתות ולחיות באשליה?
הרי ה׳ לא שיקר לעם בעצמו. מה שקרה הוא שהסתובבו בעם נביאי שקר שהבטיחו לכולם שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם. ה׳ בחר שלא להעניש את נביאי השקר באותו הרגע. בגלל שה׳ שתק, המוני אנשים הלכו שולל, האמינו לנביאי השקר וחשבו שהכל בטוח.
בגלל שהעם היה בטוח שיהיה שלום, הם לא חזרו בתשובה ולא תיקנו את המעשים שלהם. עכשיו, האסון הגיע והוא כבד מאוד. ירמיהו מתאר זאת במילים וְנָגְעָה חֶרֶב עַד הַנָּפֶשׁ. אם העם לא היה חי באשליה, אולי הם היו סופגים רק נזק קל, כמו לשלם מיסים לאויב. אבל עכשיו, בגלל השקר שהאמינו לו, האויב לא מסתפק רק ברכוש, והסכנה מגיעה עד הנפש ממש ומהווה סכנה אמיתית וקשה לחיים שלהם.