אסון רודף אסון מכה בעם ישראל, והפורענויות מתרחשות בשרשרת מהירה ללא הותרה של זמן התאוששות. הנביא מקונן על החורבן הכפול והמהיר של הארץ ושל המבנים החשובים בה.
המילים שבר על שבר מתארות אסון אחר אסון הבאים זה אחר זה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים נחלקו לְמה בדיוק מכוון הכפל. גישה אחת מסבירה כי מדובר בחורבות ירושלים שבאות בנוסף לגלות יכניה שהתרחשה קודם לכן [רש"י]. לעומת זאת, גישה אחרת מפרשת כי השבר הראשון הוא גלות עשרת השבטים שכבר אירעה, והשבר השני הוא גלות יהודה הממשמשת ובאה [רד"ק, מצודת דוד].
המילה נקרא מתפרשת על ידי רוב הפרשנים מלשון מקרה, כלומר אירוע שקורה ומתרחש, למרות שהיא נכתבת באות אל"ף [רד"ק, מצודת ציון]. מנגד, יש המפרשים את המילה במשמעות של הזמנה, כלומר האסון "הוזמן" לבוא [ביאור שטיינזלץ].
המשך הפסוק, כִּי שֻׁדְּדָה כׇּל הָאָרֶץ, מתאר כיצד הארץ כולה נעשקה ונשדדה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], כאשר הכוונה היא בראש ובראשונה לאזור עשרת השבטים [מצודת דוד].
החלק האחרון, פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי רֶגַע יְרִיעֹתָי, מדגיש את המהירות העצומה של החורבן, המתרחש בפתאומיות וברגע אחד [מצודת ציון]. המילה יְרִיעֹתָי מתארת וילון הנטוי כאוהל, שנקרע ונשדד כהרף עין [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. לגבי משמעות האוהלים, יש המפרשים כי הכוונה היא לבית המקדש [מצודת דוד]. פרשנות נוספת מציגה זאת כדימוי: הנביא מכנה את הבתים החשובים והארמונות הגבוהים בשם "אוהלים" ו"יריעות", כדי להמחיש שבעת החורבן הם נכבשו ונפלו בקלות ובמהירות רבה, ממש כאילו היו אוהל ארעי ופשוט [רד"ק].