תארו לעצמכם מצב שבו קורה משהו ממש מבלבל או מלחיץ. בדרך כלל, אנחנו מיד מסתכלים על המבוגרים או על המנהיגים שלנו כדי שיגידו לנו מה לעשות וירגיעו אותנו. אבל מה קורה כשהמנהיגים בעצמם לא יודעים כיצד לפעול?
בזמן של צרה, לעם יש מנהיגים שונים שאמורים לעזור ולשמור עליו: המלך והשרים מכינים תוכניות ונוסכים ביטחון בעם, הכהנים מתפללים במקדש, והנביאים שואלים את ה' מה נכון לעשות. אבל הנביא מספר על יום קשה שבו כל המנהיגים האלה יאכזבו ולא יוכלו לעזור.
על המנהיגים של המדינה נאמר יֹאבַד לֵב־הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים. במקום להיות אמיצים וחזקים, המלך והשרים יאבדו את האומץ שלהם. הלב שלהם יתמלא בפחד ובבלבול, והם לא יצליחו למצוא שום פתרון או עצה טובה כדי להציל את המצב.
גם המנהיגים הרוחניים לא יצליחו לעזור, ועליהם נאמר וְנָשַׁמּוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים יִתְמָהוּ. המילה וְנָשַׁמּוּ מתארת מצב של תדהמה וחוסר אונים. הכהנים יישארו בלי תשובות, והנביאים, במיוחד נביאי השקר שהבטיחו לעם שהכול יהיה בסדר, יהיו מופתעים ומבולבלים מאוד כשהם יגלו שההבטחות שלהם לא התקיימו. כולם פשוט יישארו בהלם, בלי מילים, ובלי שום דרך להדריך את העם.