ירמיהו, פרק ד׳, פסוק כ״ט

Jeremiah 4:29Sefaria

מִקּ֨וֹל פָּרָ֜שׁ וְרֹ֣מֵה קֶ֗שֶׁת בֹּרַ֙חַת֙ כׇּל־הָעִ֔יר בָּ֚אוּ בֶּעָבִ֔ים וּבַכֵּפִ֖ים עָל֑וּ כׇּל־הָעִ֣יר עֲזוּבָ֔ה וְאֵין־יוֹשֵׁ֥ב בָּהֵ֖ן אִֽישׁ׃

אימת המלחמה גורמת לנטישה המונית של הערים, כאשר כבר מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת, כלומר מעצם שמיעת קולותיהם של רוכבי סוסים מיומנים ויורי חצים, התושבים נסים על נפשם. קול זה עשוי לייצג מחנה צבאי עצום המתקרב מרחוק, או להעיד על פחדנותם העמוקה של התושבים הנמלטים מפני חייל אויב אחד בלבד. בשל כך בֹּרַחַת כָּל־הָעִיר, בין אם מדובר בירושלים ובין אם בכל ערי הארץ, והתושבים נוטשים את ביצוריהם לטובת מסתור בטבע הפראי. הנמלטים בָּאוּ בֶּעָבִים, כשהם מסתתרים במעבה היערות והסבך או במקומות הגבוהים כעננים, וּבַכֵּפִים עָלוּ כדי להתחבא בתוך סלעי הרים גבוהים וכפופים. כך נותרת כָּל־הָעִיר עֲזוּבָה, מצב המודגש במילים וְאֵין־יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ המעידות על נטישה מוחלטת של הערים וריקנותן מאדם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ח
פסוק ל׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.