ירמיהו, פרק ד׳, פסוק ל׳

Jeremiah 4:30Sefaria

(ואתי) [וְאַ֨תְּ] שָׁד֜וּד מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּֽי־תַעְדִּ֣י עֲדִֽי־זָהָ֗ב כִּֽי־תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃

כנסת ישראל, הנמשלת לאישה עשוקה והרוסה ולכן מתוארת בלשון מעורבת וְאַתְּ שָׁדוּד, נשאלת מַה־תַּעֲשִׂי כדי להינצל מהפורענות הקרבה. במקום להיכנע ולשוב אל ה', האומה מנסה להתחנף לאומות הזרות, כאישה המתקשטת בבגדים אדומים יקרים, כִּי־תִלְבְּשִׁי שָׁנִי, ובתכשיטים, כִּי־תַעְדִּי עֲדִי־זָהָב. היא אף מרחיבה את פתח עיניה באבקת איפור, כִּי־תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ, כדי למשוך אליה מאהבים ועֹגְבִים ולכרות עמם בריתות פוליטיות. אולם, ההישענות על הגויים היא חסרת תוחלת ולַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי, שכן אותן בעלות ברית מָאֲסוּ־בָךְ והפכו לאויבים שרק נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ וחפצים בהשמדתך.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ט
פסוק ל״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.