קרה לכם פעם שניסיתם לעשות הכול כדי למצוא חן בעיני מישהו, רק כדי שהוא יסכים להיות חבר שלכם? הנביא פונה אל עם ישראל, שנמצא במצב קשה ונקרא שָׁדוּד, כלומר הרוס או שבור. הנביא שואל את העם מַה תַּעֲשִׂי כשתגיע הצרה. במקום לבקש סליחה מה' ולחזור אליו, העם מתנהג בצורה מוזרה ומנסה להתקשט כדי שהאויבים ירחמו עליו ויאהבו אותו.
הנביא מתאר איך העם מנסה להתייפות ואומר כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי, כלומר לובש בגדים יקרים ויפים בצבע אדום, וגם כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב, מקשט את עצמו בתכשיטים. הנביא מוסיף ואומר כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ, שזה אומר לשים כל כך הרבה איפור שחור שנקרא פוך מסביב לעיניים, עד שהעין נראית מורחבת וגדולה מאוד.
כל ההתקשטות הזו נועדה למשוך את העֹגְבִים, שהם המדינות האחרות. הנביא משתמש בתיאור הזה כמשל, כדי להסביר שעם ישראל מנסה לחקות את הגויים ולתת להם מתנות כדי שיסכימו להיות חברים שלהם ויעזרו להם. אבל הנביא מזהיר אותם ואומר לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי, כלומר כל המאמץ הזה הוא בחינם ולא יעזור. בגלל שהעם עזב את ה' וסמך על מדינות זרות, קורה בדיוק ההפך. המדינות האלה מָאֲסוּ בָךְ, הן נהפכו לאויבים ולא באמת רוצות לעזור, ויתרה מכך, נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ, הן רק מחפשות לפגוע בעם ישראל. הנביא מלמד אותנו שהדבר הנכון הוא לא לנסות להיות כמו עמים אחרים, אלא פשוט לחזור ולבטוח בה'.