יצא לכם פעם לדמיין אריה חזק שמסתתר בין השיחים ופתאום מזנק החוצה? הנביא משתמש בתמונה הזו כדי לתאר מלך אדיר שאף אחד לא יכול לעמוד מולו. כשהוא אומר עָלָה אַרְיֵה, הוא מתכוון לנבוכדנאצר מלך בבל. המלך הזה יוצא מִסֻּבְּכוֹ, כלומר מתוך מאורה של ענפים צפופים וסבוכים, בדיוק כמו אויב שעוזב את מקום המסתור שלו ומתחיל לנוע קדימה. הוא נקרא וּמַשְׁחִית גּוֹיִם מפני שהוא כובש עמים רבים. הצבא שלו פועל בסדר מופתי: נאמר עליו נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ, כי קודם כל הוא נָסַע, כלומר קיפל ועקר את המחנה, ורק לאחר מכן יָצָא להליכה בדרך. המטרה של המסע הזה היא להשאיר את הארץ ריקה, ולכן כתוב עָרַיִךְ תִּצֶּינָה, כלומר הערים יהפכו לשממה מוחלטת ויבשה, בלי שאף אדם יישאר לגור בהן.
ירמיהו, פרק ד׳, פסוק ז׳
עָלָ֤ה אַרְיֵה֙ מִֽסֻּבְּכ֔וֹ וּמַשְׁחִ֣ית גּוֹיִ֔ם נָסַ֖ע יָצָ֣א מִמְּקֹמ֑וֹ לָשׂ֤וּם אַרְצֵךְ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרַ֥יִךְ תִּצֶּ֖ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.